#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צירוף לזימון:<br>1. שתי חבורות שהיו אוכלין בבית אחד, האם מצטרפים?<br>2. מה הדין בשני בתים?<br>3. בית הנשיא שיש להן הרבה בתים סמוכין זה לזה ופעמים הן פתוחין ופעמים נעולים, האם דינו כבית אחד או כב' בתים?<br>4. מה עשה רבי ברכיה כדי לזמן ב' חבורות יחד?	"1. בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו - הרי אלו מצטרפין לזימון, אם לאו - כל חבורה מזמן לעצמה. <br>2. רבי יונה ור' אבא בר זימנא בשם ר' זעירא - ה""ה, אם רואים מצטרפים וכנ""ל. רבי יוחנן - זה רק כשנכנסו ע""ד להצטרף בזימון ביחד. <br>3. אם היה דרכן לעבור אלו דרך אלו - מזמנין אע""פ שהן לפעמים סגורין, אם לאו - אין מצטרפין לזימון.<br>4. היה מעמיד להשמש שלו על שער האמצעי מבית המדרש שפתוח לכאן ולכאן, והשמש שאכל כזית מצרף, כבמשנה הקודמת."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/שלשה שאכלו/דף עז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הלכות כוס ברכת המזון:<br>1. על איזה יין מברכים?<br>2. האם אפשר לסייע עם יד שמאל ליד ימין בכוס של ברכה? מה אפשר ללמוד משאלה זו?<br>3. אלו שלשה דברים נאמרו בכוס של ברכה? ומנלן? מה זוכה אם עשה כן?<br>4. האם מברכים על כוס פגום? מה פוגם את היין? מה אפשר ללמוד מדין זה?	"1. לרבי אליעזר - אין מברכין על היין עד שיתן לתוכו מים. לחכמים - מברכין. אבל בכוס של ברכת המזון - רבי זריקא בשם ר' יוסי בן חנינא - כ""ע מודים שנותן לתוכו מים כל שהוא. וכך נהגו רבנן בכוס של קידוש. <br>רבי יונה - היה מברך ואח""כ טועם מהכוס ואח""כ מתקן במזיגת מים. [ולא כנ""ל שצריך למזוג את הכוס של ברכת המזון, אלא להיפך, יברך על חי ואח""כ ימזוג. ודחו - שהכוונה שהיה קצת מים וע""ז בירך, ואח""כ מזג כשיעור מזיגה. ואין לומר שלא עשה כן שאסור להשתות יין מזוד שעבר עליה לילה, שכן רבי יוחנן אמר שזה דוקא בכלי מתכות, אבל בכלים אחרים לא, ורבי יונה הלין בכלים שאינם כלי מתכות].<br>2. ר' ירמי' בשם ר' יוחנן - ראשונים היו שואלין שאלה זו. [ולא פשטו]. ולומדים מהשאלה - א. שהוא צריך לתופסו בימין. ב. צריך שתהא ידו גבוהה מן השולחן טפח. [שאל""כ אי""צ סיוע]. ג.  צריך שיתן עיניו בו. [שאל""כ שיניח על השלחן אם נתייגע ויחזור ויקחנה].<br>3. רבי אחא - מלא. עיטור [בכוסות מסביב]. ומודח [שידיחו מבפנים]. ושלשתן בפסוק אחד ""נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה'"", שבע - עיטור, רצון - מודח, מלא - כמשמעו. והעושה כן זוכה - רבי חנינא - ""ים ודרום ירשה"" יזכה לירש העולם הזה והעולם הבא.<br>4. רבי אלעזר - כוס פגום אין מברכין עליו. טעמו פגמו. לומדים מזה - א. כוס פגום אין מברכין עליו. ב. צריך שיהא בו כשיעור. [לולי זה אפילו שתה יוסיף מים ולמה פוגם]. ג. טעמו פגמו."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/שלשה שאכלו/דף עז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. מה קודם, כבוד היום או כבוד הלילה, קדושת הלילה או כבוד היום?<br>2. מה נוסח קידוש של יום שבת [כבוד היום]?	1. רבי תנחום בר יודן - כבוד היום קודם לכבוד לילה, אבל קדושת הלילה [- קידוש על הכוס בלילה] קודמת לקדושת היום. [וכבוד היום והלילה].<br>2. ר' יוסי בשם רבי יעקב בר אחא ור' אלעזר בר יוסף בשם רב - בורא פרי הגפן.	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/שלשה שאכלו/דף עז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. היכן מזכיר של חנוכה?<br>2. היכן מזכיר דיין אמת לברכת האבל?<br>3. באיזה תנוחה צריך לברך ברכת המזון?	"1. ר' זריקן בר חמוי דר' זריקן הזכיר בארץ וקילסו אותו [מפני שהיא הודאה, ויש לאומרה בברכת הארץ שהיא ג""כ הודאה]. <br>2. ר' בא בריה דרבי חייא בר בא הזכיר דיין אמת בהטוב ומטיב וקילסו אותו [שכשם שמברכין על הטובה כך מברכין על הרעה, ובזה נראה שמקבל עליו גזירת המקום באהבה].<br>3. רבי בא בריה דר' חייא בר אבא - [הכלל: שצריך שינוי והיכר שמכין עצמו לברך, וכל פעם איך שהוא אוכל צריך להתקדם בעוד שלב]. אכל מהלך - עומד ומברך, אכל עומד - יושב ומברך, אכל יושב - מיסב ומברך, אכל מיסב - מתעטף ומברך, ואם עשה כן [שהתעטף ובירך] הרי הוא כמלאכי השרת, שכתוב בהם ""בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו"", וזה מפני כבוד המקום ב""ה, וכך הוא מי שמתעטף בברכה לכבוד המקום ב""ה."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/שלשה שאכלו/דף עז		
